כאב רציף או פועם
כאב שמחמיר בישיבה או בתנועה עלול להעיד על מורסה פעילה.
מורסה סביב פי הטבעת היא בדרך כלל הזיהום החריף, בעוד פיסטולה אנאלית היא תעלה לא תקינה שיכולה להישאר או לחזור לאחר ניקוז. מורסה מחייבת לרוב ניקוז בזמן; הטיפול בפיסטולה מתוכנן בהתאם למסלול התעלה וליחס שלה לסוגרים. ניתן להיבדק באתונה, למטופלים מאטיקה ומכל רחבי יוון.
האבחון מבוסס על היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית. MRI של האגן או אולטרסאונד אנדואנאלי אינם דרושים בכל מקרה פשוט, אך עשויים להיות מועילים במיוחד בפיסטולות עמוקות, מורכבות או חוזרות, לאחר ניתוח קודם או במחלת קרוהן. במקרים נבחרים האנטומיה מאומתת בבדיקה בהרדמה.
מורסה סביב פי הטבעת היא הצטברות חריפה של מוגלה ליד פי הטבעת, ובדרך כלל מחייבת ניקוז מהיר. פיסטולה אנאלית היא תעלה המחברת את התעלה האנאלית לעור, מופיעה לעיתים לאחר מורסה וגורמת לנפיחות או להפרשה חוזרות.
כאב שמחמיר בישיבה או בתנועה עלול להעיד על מורסה פעילה.
גוש רגיש, אודם וחום מקומי סביב פי הטבעת מחייבים הערכה מהירה.
חום, צמרמורת או מחלה כללית משמעותית עלולים ללוות זיהום עמוק או מתקדם.
מוגלה, דם או נוזל בעל ריח רע מפתח קטן ליד פי הטבעת הם תסמין שכיח של פיסטולה.
אופייניים אירועים שבהם הנפיחות פוחתת לאחר ניקוז וחוזרת בהמשך.
לחות והפרשה מתמשכות עלולות לגרום לגרד, לצריבה או לגירוי בעור.
ניקוז עצמוני עשוי להפחית כאב, אך אינו מאשר שהזיהום חלף. פיסטולות חוזרות, מרובות או מורכבות, במיוחד עם שלשול, ירידה במשקל או תסמיני בטן, מחייבות בירור למחלת קרוהן או לסיבה בסיסית אחרת.
מורסה חריפה מטופלת תחילה כזיהום. אין הליך אחד לפיסטולה שמתאים לכולם: האפשרות הבטוחה ביותר תלויה בגובה התעלה, בהסתעפויות, במעורבות הסוגרים, בניתוחים קודמים ובשליטה בסוגרים לפני הטיפול.
הטיפול העיקרי בהצטברות מוגלה שכבר נוצרה הוא ניקוז כירורגי בזמן.
התעלה והיחס שלה לסוגרים קובעים איזה הליך בטוח.
פותחים את התעלה כדי שתוכל להחלים מבסיסה אל פני השטח.
סטון רפוי שומר על התעלה פתוחה, מאפשר ניקוז ושולט בזיהום ללא חיתוך מכוון של הסוגר.
קושרים וחותכים את תעלת הפיסטולה במישור שבין הסוגרים ללא חיתוך מכוון של הסוגר.
סוגרים את הפתח הפנימי ומכסים אותו במתלה רקמה בריאה, במטרה להימנע מחיתוך נרחב של הסוגר.
סיב רדיאלי מעביר אנרגיה מבוקרת בתוך התעלה במטרה לסגור אותה ללא חיתוך מכוון של הסוגר.
איור אנטומי סכמטי להסברה כללית — אינו צילום של מטופל או תיאור מדויק של ניתוח.
אף שיטה אינה מבטיחה החלמה אצל כל מטופל. התמדה או הישנות והסיכון לשליטה בסוגרים תלויים בגובה התעלה ובהסתעפויותיה, במעורבות הסוגרים, בתפקוד הבסיסי, בניתוחים קודמים ובמחלת קרוהן. במקרים מורכבים הטיפול הבטוח ביותר עשוי לדרוש יותר משלב אחד.
היחס בין התעלה לסוגרים נבדק לפני בחירת ההליך.
התפקוד הבסיסי, לידות וניתוחים קודמים משפיעים על תכנון בטוח.
פיסטולות מרובות או חוזרות עשויות לדרוש טיפול משולב של גסטרואנטרולוג וכירורג.
לאחר הטיפול נבדקים מחדש ההחלמה, הניקוז וסימני זיהום חוזר.
תשובות קצרות לפני הערכה כירורגית אישית.
לא. מורסה היא הצטברות חריפה של מוגלה, ופיסטולה היא תעלה לא תקינה שעשויה להישאר לאחר זיהום.
בדרך כלל לא, לאחר שכבר נוצרה הצטברות מוגלה. ניקוז הוא הטיפול העיקרי; מוסיפים אנטיביוטיקה רק בנסיבות קליניות נבחרות.
לא. משתמשים ב־MRI לפי הצורך בפיסטולה עמוקה, מורכבת או חוזרת, לאחר ניתוח קודם או במחלת קרוהן, כאשר התוצאה תשנה את התכנון.
אין ניתוח יחיד שמתאים לכולם. הבחירה תלויה בעיקר באנטומיית התעלה, במעורבות הסוגרים, בשליטה לפני הטיפול ובניתוחים קודמים.
סטון הוא חוט או לולאה ייעודיים ששומרים על ניקוז. לעיתים זהו שלב ראשון מתוכנן לשליטה בזיהום ולהגנה על הסוגרים, ולא כישלון.
לא. ניתן לשקול אותו במקרים נבחרים, אך הוא אינו מבטיח החלמה ולא הוכח כעדיף לכל מבנה אנטומי. הבחירה נעשית לאחר מיפוי ושליטה בזיהום.
הסיכון משתנה לפי האנטומיה וההליך. לכן בודקים את הסוגרים ואת השליטה הבסיסית לפני בחירת הטיפול.
כן. אנטומיה מורכבת, הסתעפויות, זיהום פעיל, ניתוחים קודמים ומחלת קרוהן משפיעים על ההישנות. המעקב הוא חלק מהטיפול.
חום גבוה או צמרמורת, כאב, נפיחות או אודם שמחמירים במהירות ומחלה כללית משמעותית מחייבים הערכה דחופה, במיוחד בסוכרת או בדיכוי חיסוני.
הבחירה הסופית מבוססת על התמונה הקלינית, האנטומיה וההנחיות העדכניות.
המידע מיועד להסברה ואינו מחליף בדיקה רפואית. יתרונות, סיכונים וחלופות נידונים באופן אישי.
בפגישה נבחנים התסמינים, הבדיקות והחלופות.
מרפאת REA MED והגעה